ניתוח הוצאת שתלים או החלפת שתלים מתבצע אצל אישה שכבר עברה הליך כירורגי, כך שסביר להניח שהיא מודעת להיבטים השונים של התהליך. גם כך חשוב מאוד להבטיח ציפיות ריאליות, וזוהי בעיקר אחריותו של הכירורג הפלסטי. מנתח מנוסה ובעל יושרה יכול להבטיח תכנון מיטבי של הניתוח וגם ביצוע מדויק שלו – להבטיח ולקיים מקסימום שביעות רצון מהשינוי, גם כשהוא מבחירה וגם כשהוא מאילוץ.
בעידן שבו ניתוחי הגדלת חזה הפכו לנפוצים מאוד, ישנו גם גידול במספר המקרים שבהם נדרשת החלפת שתלים. בעמוד זה תמצאו מידע מקיף אודות ההליך שבמסגרתו מוצאים שתלי סיליקון ישנים או כאלה שגורמים לבעיה כלשהי, ובמקומם מוכנסים חדשים. בין השאר תמצאו תשובות מוסמכות לשאלות כמו באילו מקרים נדרשת הוצאת שתלים, כמה זמן אורכת הפעולה, מה כוללת ההיערכות לקראתה, כמה זמן נמשכת ההחלמה ועל מה חשוב להקפיד כדי שהתוצאות תהיינה הטובות ביותר שיש.
באילו מקרים מתבצעת החלפת שתלים?
את המצבים שבהם ימליץ כירורג פלסטי על החלפת שתלי סיליקון בחזה אפשר לחלק ל-3 סוגים:
א. רצון לשנות את גודל/צורת השדיים – הגדלת חזה מתבצעת לאחר תכנון מוקפד ועל בסיס קשב מוחלט לרצונה של האישה. למרות זאת יש מצבים שבהם המנותחת תבקש כעבור פרק זמן מסוים להגדיל עוד יותר את החזה או להפך, דווקא לצמצם במידה מסוימת את ההגדלה. עוד כדאי לקחת בחשבון את העובדה שלפעמים עם השנים מתרחשים שינויים שונים בגוף ובאזור החזה, ולכן נוצר רצון לשנות את הגודל או את הצורה של השתלים. במקרים אחרים השדיים צונחים, וכחלק מהתיקון תתבצע החלפה של השתלים בכאלה שמתאימים יותר למצב הנוכחי.
ב. התיישנות – חשוב להדגיש שבסוגיה זו אין למומחים לכירורגיה פלסטית דעה אחידה. חלק מאמינים כי לאחר 12-15 שנים מומלץ תמיד להחליף שתלים, ואחרים טוענים שאין צורך לבצע את הפעולה באופן אוטומטי. מעקב אחרי מצב החזה וקבלת ייעוץ ממנתח מנוסה ובעל יושרה הם הדרך הטובה ביותר לדעת בכל מקרה ספציפי האם אכן השתלים התיישנו וכדאי להחליפם בחדשים.
ג. קרע של השתל או מצוקה רפואית אחרת – אחוזי ההצלחה של ניתוחי הגדלת חזה גבוהים מאוד, אבל כמו בכל הליך כירורגי, ייתכנו סיבוכים. מדובר במקרים נדירים, אבל כשהם מתרחשים חשוב כמובן לספק להם מענה נכון. בפרט נדרשת הוצאת שתלים כשיש קרע בשתל וסיכון לדליפה של סיליקון, או כשנוצרת רקמה צלקתית משמעותית סביב השתל. רקמה זו נקראת “קופסית”, והיא עלולה לגרום לנוקשות של ממש ולכאבים. במקרים אלה ההחלטה אם לבצע רק הוצאה של השתלים או גם להכניס חדשים במקומם תתקבל לאחר אבחון יסודי ומקיף.
כיצד מתבצעת הוצאת שתלים עם או בלי הכנסת שתלים חדשים במקומם?
באופן טבעי יש הבדל משמעותי בין הליך כירורגי שבו מתבצעת החלפת שתלים לבין ניתוח שכולל “רק” הוצאת שתלים.
כשמוכנסים שתלים חדשים, ייתכן צורך להרחיב את הכיס שבו הם נמצאים – במקרים שבהם השתל החדש גדול יותר או שהמיקום האופטימלי שלו מעט שונה. פעולה זו מאריכה את משך הניתוח והופכת אותו למורכב יותר. בחלק מהניתוחים הכירורג הפלסטי מנצל את ההזדמנות לסלק עודפי עור ואפילו להרים את הפטמה ובכך לבצע למעשה גם הרמת חזה (כמובן אם יש בכך צורך אסתטי מבחינת המנותחת).
במקרים שבהם הניתוח הוא עקב צורך רפואי, יתבצעו פעולות רלוונטיות – ניקוי סיליקון שדלף לחזה או חיתוך הקופסית שנוצרה סביב השתל.
ההיערכות לקראת החלפת שתלי סיליקון בחזה
החלפת שתלים היא ניתוח פלסטי לכל דבר, וכמו כל ניתוח פלסטי נדרשות בדיקות רפואיות לקראתו – ובפרט בדיקות דם וכן ממוגרפיה, US שד או MRI. מידע רפואי רלוונטי נוסף הוא קיומן של מחלות כרוניות, מצב לחץ הדם, עישון, משקל, גיל ועוד. בחירת שתלים חדשים היא עוד פעולה הכרחית כמובן, כשהשיקולים הם גם אסתטיים וגם בריאותיים. לקראת מועד הניתוח עצמו מתבקשת המנותחת להפסיק להשתמש בתרופות מסוימות שנוגדות את קרישת הדם וגם בתוספים עם אימפקט דומה.
ההחלמה בעקבות ההחלפה
הניתוח יכול להתבצע בהרדמה כללית או בהרדמה מקומית בלבד.
בדרך כלל המנותחות יכולות לחזור לביתן כבר לאחר התאוששות קצרה וללא אשפוז. ההחלמה עצמה נמשכת בין שבוע ל-10 ימים, בהתאם להיקף ההליך הכירורגי. תופעות הלוואי האפשריות הן נפיחות מסוימת וכאב קל. כמו כן ישנה אי נוחות באזור החזה, ולפעמים גם סימנים כחולים שנעלמים מעצמם תוך זמן קצר. בשבועיים הראשונים לאחר ניתוח החלפת שתלים יש להשתמש בחזיית ספורט ייעודית, ולפעמים גם לאחר מכן.
עוד דגש הוא להימנע מפעילות גופנית מאומצת במשך כחודש. הסיבוכים האפשריים (והנדירים) הם דימום, א-סימטריה בחזה, זיהום, אובדן תחושה או רגישות יתר והצטלקות לא אסתטית.
