שתלי סיליקון הם סוג השתלים הנפוץ ביותר בניתוחים פלסטיים להגדלת חזה. סוגי שתלי הסיליקון השונים מתחלקים בעיקר לשתלים בעלי מעטפת מחוספסת לבין אלו החלקים. במאמר הבא נתרכז בעדכונים האחרונים של מנהל התרופות האמריקאי (FDA) בנושא, נבין מה הם ההבדלים בין שתלים מחוספסים לחלקים.
דרכם של שתלי הסיליקון
משתלי הסיליקון אינם המצאה חדשה, הם החלו את דרכם בשימוש להגדלות חזה עוד בתחילת המאה הקודמת. ניסיונות אלו אמנם נכשלו כישלון חרוץ אך עם השנים הופיעו משתלים חדשים, משתלים אשר ייחודם היה במעטפת ובתוכן שונה מבעבר.
עם השנים הופיעו משתלי סיליקון שונים ומתקדמים יותר. בין היתר ניתן היה למצוא משתלים ממולאים בג'ל ששמו היה הידרוג'ל, משתלים הממולאים בסיליקון נוזלי, במי מלח ועוד.
כיום, שתלי הסיליקון מתחלקים בעיקר בין המותגים השונים. ישנם סוגים שונים של מעטפות סיליקון לשתלים, והשוני יהיה בעיקר בדרגת החספוס של המעטפת – החל ממעטפת חלקה לחלוטין ועד מעטפת בעלת חספוס גס. לכל יצרן וחברה כאמור, טכנולוגיות שונות ליצירת המעטפת ודרגת החספוס.
מהם ההבדלים בין שתלים חלקים לשתלים מחוספסים?
לא מעט מחלוקות עלו בנושא חספוס מעטפת השתל בשנים האחרונות. מידת החספוס השתנתה לא מעט לאורך השנים, בהתאם למחקרים שונים שהתפרסמו בנושא. מרכז המחלוקת התמקד במעטפת בעלת חספוס והאם היא מורידה או מעלה את הסיכויים לסיבוכים בהתכווצות ובמחלה של הקופסית.
למעשה, היום כבר ברור ואף לפני שנים הועלו הנתונים המעידים על כך שככל שהחספוס של המעטפת גס יותר, כך השתל נדבק בצורה חזקה יותר לרקמת השד. בנוסף, אופי ההתארגנות של סיבי הקולגן בצלקת שנוצרת סביבו (קופסית), משתנה בהתאם.
חשוב להבין ששתלים שונים מתנהגים בצורות שונות, במיוחד כאשר מדובר על הטווח הארוך. מקרי תחלואה שונים שהתרחשו לאורך השנים, הביא את ה-FDA לאסור על שיווקם של שתלים בעלי חספוס גס כבר לפני מספר שנים.
העדכון של מנהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA
ה-FDA הוציא עדכון שמתריע שוב על הסיכון הרב שבשימוש בשתלי שד בעלי חספוס מעטפת גס.
ההודעה כללה התייחסות למחלת הסרטן שעלול להתפתח במערכת הלימפה, שהיא למעשה חלק חיוני מהמערכת החיסונית של הגוף. סוג הסרטן (BIA-ALCL) אשר עלול להיווצר בשכיחות נמוכה, יקרה כאשר שתלים עם דרגת חספוס גבוהה וגסה, מייצרים חיכוך גדול יותר עם הצלקת שנוצרת סביבם – הקופסית.
חשוב להבהיר שעדכון זה של ה-FDA, הינו על פי מומחים אזהרה חוזרת ולא עדכון של דבר מה חדש שלא ידענו. זאת מכיוון שכאמור סוג השתל בעל החספוס הגס, הוצא מהחוק כבר לפני מספר שנים.
השורה התחתונה של הודעה זו אינה מכוונת בשביל לעורר פאניקה בקרב הציבור, אין משמעותה גם לרוץ ולהסיר שתלים קיימים. מטרתה העיקרית היא לעורר את המודעות מחדש לגבי הצורך להיות במעקב, להיות מודעים למצב, לדווח במקרה של שינויים בגודל אחד השדיים או בשניהם וכן להגיע לביקורות אצל המנתחת כמידת הצורך.
כפי שאתן יודעות, יש סוגים שונים של מעטפות סיליקון לשתלים, מחוספסים בדרגות שונות וחלקים. לכל יצרן שתלים טכנולוגיה שונה ליצירת החספוס. מצאו כבר לפני שנים שככל שהחספוס של המעטפת גס יותר, השתל נדבק חזק יותר לרקמת השד, וגם אופי התארגנות סיבי הקולגן בצלקת שנוצרת סביבו משתנה (קופסית). לכן, שתלים שונים מתנהגים באופן שונה לטווח ארוך, בתוך הכיס שנוצר עבורם בניתוח.
ידוע ששתלים עם דרגת חספוס גסה מיצרים חיכוך גדול יותר עם הקופסית (הצלקת) שנוצרת סביבם, ואז בשכיחות נמוכה מאוד עלולה להתפתח לימפומה של תאים גדולים- ALCL. זהו סיבוך ידוע של הכנסת שתלים, ונמצא בטפסי ההסכמה שלנו משנת 2019.
אז מדוע לא עברו ישר לשתלים חלקים? (לכל יצרן שתלים יש שתלים חלקים)
משום שידוע ששתלים חלקים לא מתקבעים במקומם, התוצאה פחות מדויקת ופחות יציבה, יש יותר סיבוכים של התקשות קופסיתית ויותר תיקונים.
לכן, אני אישית משתמשת שנים רבות בשתלי מנטור, שהינם בעלי חספוס עדין. כן יש התקבעות לשד, עדיין פחות מקרי התקשות קופסיתית ועדיין סיכון, אמנם מאוד מאוד נמוך ל- ALCL.
אז מה חידש ה-FDA לפני מס ימים?
הגישה עד היום הייתה שצריך להמליץ למטופלות לעשות מעקב שתלים בסונר אחת לשנה ובאם יש שינוי בגודל השד, לדווח. אך לא הייתה המלצה להחליף שתלים עם חספוס גס. לפני שבוע המליצו לשקול עם המטופלת בעלת שתלים עם חספוס גס או אף כל חספוס, להחליף שתלים, תוך בחינת יתרונות וחסרונות.
