מכל הניתוחים הפלסטיים, הקטנת חזה יוצרת את אחד השינויים המהירים בדימוי הגוף מיידית לאחר הניתוח.
נשים עם חזה גדול ונפול, יכולות לסבול ממגוון בעיות הקשורות במשקל עודף של החזה: משקל יתר, עומס על הגב, גירוי עורי מתחת השד, וסימני חריצים בכתפיים מהחזייה. ההפרעה החברתית – אסתטית, וכן מגבלות פיזיות.
כיצד מתבצע ניתוח הקטנת חזה?
בניתוח זה מורחקת רקמת עור, שומן ובלוטת השד, כך שהשדיים הופכים להיות קטנים, קלים ומורמים יותר ושטח הפטמה קטן. המטרה היא שדיים קטנים יותר ומעוצבים ביחס פרופורציונלי למידות הגוף.
הקטנת שדיים איננו ניתוח פשוט, אולם ביצוע הניתוח על ידי רופא מומחה בכירורגיה פלסטית מקטין את רמת הסיכון. לפני ביצוע הניתוח עליך להתייעץ עם הרופא באשר לגודל השד הרצוי לך אחרי הניתוח, כאשר יש להתחשב במגבלות אפשרות ההקטנה.
חשוב לדעת: לא ניתן להקטין נפח שד גדול במיוחד לנפח שד קטן (או נפח שד גדול לנפח קטן מאוד). ההקטנה מתבצעת בהתאם למבנה השד ואספקת הדם הקיימת תוך שמירה על בריאות השד ובריאות המטופלת. כאשר מבצעים הקטנה יתר על המידה תיתכן פגיעה בכלי דם שעלולה להוביל לנמק בפיטמה ובעור. לכן, המנתח יעשה כמיטב יכולתו להקטין למקסימום האפשרי (במידה ותרצי), אך דעי כי יתכן ותצטרכי ניתוח נוסף אם תרצי בנפח קטן יותר.
למידע נוסף על בחירת גודל וצורת השד – לחצי כאן
מטרת ניתוח הרמת חזה
הרמת חזה הוא הליך רפואי שנועד להרים ולעצב מחדש שדיים נפולים.
מקובל לחשוב שמידת זקיפותם של השדיים תלויה בגורמים חיצוניים (דוגמת לבישת חזייה), אבל האמת היא שלגורמים גנטיים יש השפעה מכרעת על דחיסות רקמת השומן והמידה בה העור העוטף את השדיים נמתח. יחד עם זאת, גורמים כגון הריון, הנקה, עלייה במשקל או הרזייה, משפיעים במשך השנים על נפילת השדיים ועלולים לגרום לדלדול ברקמת השד וברקמת השומן, ולהיווצרות עור שאינו מסוגל להתכווץ.
ההרמה של החזה משתנה לפי מספר קריטריונים כגון: גיל, הצורה והגודל של השדיים ומצב העור. הרמת החזה לעולם תגרום לכך שהחזה יקטן, היות ולאחר הניתוח מידת רקמת השד הנותרת קטנה יותר. כדאי לדון עם המנתח בגודל של החזה לאחר הניתוח, ובמיקום האופטימלי של הפטמה והעטרה, משום שהן ימוקמו מעלה בהליך הניתוחי, ואמורות להיות פחות או יותר שוות ביחס לקפל שמתחת לשדיים.
שיטת ניתוח הקטנה/הרמה
ישנן 2 שיטות עיקריות המתאימות גם להרמה וגם להקטנה של החזה.
בשיטה הראשונה החתך העורי הנו דמוי עוגן: מקיף את הפטמה, יורד בקו ישר ממרכזה כלפי מטה לעבר הקפל התת-שדי, ומשם צלקת מתחת לכל שד. שיטה זו נקראת Wise Pattern או “T” הפוך. בשיטה השנייה מוותרים על הצלקת האופקית,וישנו חתך המקיף את הפטמה, וחתך מן הפטמה כלפי מטה. בשיטה זו במהלך ההחלמה יש כיווצים לאורך התפר, סמוך לקפל התת שדי. בשדיים בינוניים, עודף העור הזה נספג כעבור מספר שבועות. בשדיים גדולים, צריך לא פעם לכרות את העודף שלא נספג, בניתוח חוזר נוסף.
המנתח מחליט באיזו שיטה יתבצע הניתוח על פי נתוני השד.
הליך ניתוח הקטנה/הרמה
במהלך הניתוח המנתח מרחיק את רקמת השד הפנימית העודפת ואת השומן והעור, וממקם את הפטמה והעטרה במיקום חדש וגבוה יותר, וכך מעוצב שד קטן ומורם יותר.
בעתיד, עקב כוח המשיכה והמשך תהליך צניחת השד, מקבלים השדיים מראה טבעי יותר. הניתוח הקטנת החזה, מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית/כללית ובאשפוז יום. לפני הרדמה כללית רצוי שתפגשי עם הרופא המרדים על מנת שתוכלי לשוחח איתו על ההרדמה. בתום הניתוח תולבשי בחזיית ספורט, וייתכן ויהיו נקזים במשך יום עד ארבעה ימים שתפקידם לנקז הפרשות ולמזער כמה שניתן את הנפיחות.
האם אני מתאימה לניתוח הרמה עם שתל?
מועמדת לניתוח משולב של הרמת חזה יחד עם מילוי של שתלי סיליקון, היא זו אשר שדיה נפולים ומרוקנים גם יחד.
כמו כן, היא מעוניינת להרים את החזה הרפוי והמרוקן, ויחד עם זאת לשוות לו מראה מלא יותר, והפתרון לכך הוא הכנסה של שתל. שד נפול הינו שד המשיק לבית החזה, והוא רפוי, בעל עודפי עור מדולדלים מרקמת שומן, וגובה הפטמה נמוך מקו גובה הקפל התת שדי. במצב זה, הרמה בלבד אפשרית, אך אז יש לקחת בחשבון שהחזה המורם יהיה קטן יותר, היות והמנתח מסיר את עודפי העור. הגדלה בלבד במצב זה, מחייבת השתלה של שתלים גדולים יחסית, כדי שימלאו את כל מעטפת השד, ואז יש לקחת בחשבון, שהחזה יהיה גדול, מלא, ועם השנים הוא ייטה לנפילה, היות וכוח המשיכה פועל תמיד למטה. קל וחומר כשיש עוד תוספת של משקל השתלים המותחים מטה את רקמת העור. בניתוח של הרמה יחד עם שתלים יש למצוא את שביל הזהב בין ההרמה של החזה לבין גודל המילוי.
סיכונים ותופעות לוואי
כבכל ניתוח, קיימת האפשרות של סיבוך הכולל דימום או זיהום.
מספר נשים מפתחות פצעים קטנים סביב הפטמות, אשר ניתנים לטיפול במשחה אנטיביוטית. הניתוח משאיר צלקות קבועות הניתנות לכיסוי על ידי חזייה או בגד ים. ריפוי לקוי וצלקות רחבות אופייניות יותר אצל נשים מעשנות. הניתוח יכול להסתיים באי שוויון קל של השדיים או במיקום לא זהה של הפטמות. בניתוח מורחקים צינורות חלב רבים המוליכים אל הפטמה לכן הנקה עשויה להיות בלתי אפשרית. מספר קטן של נשים עלולות לסבול אובדן קבוע של התחושה בפטמות. באופן נדיר, הפטמה יכולה לסבול אובדן אספקת דם אליה ולהינזק בתוצאה מכך, אך ניתן לשחזר את הפטמה באופן כירורגי על ידי השתלת עור ממקום אחר.
ככלל, הסיבוכים שצויינו הנם נדירים, וברובם המכריע ניתן לטפל.
תהליך ההחלמה מהניתוח
העור נוטה להתכווץ סביב הצלקת ועם הזמן כיווצים אלה משתחררים והעור מתיישר.
במקרים חריגים כיווצים אלה לא נעלמים במלואם ויש צורך לבצע תיקון. עלולים להופיע קפלי עור, אשר עשויים להישאר מספר שבועות. ישנם מקרים בהם קפלי העור לא נעלמים. במקרה זה, יש לבצע תיקון ולסלק את עודפי העור בתחתית השד. כל ניתוח נוסף כרוך בעלויות: חדר ניתוח, מרדים, צוות חדר ניתוח ואשפוז. שכר מנתח לא יגבה.
לאחר הניתוח
לאחר הניתוח תולבשי בחזייה ייעודית.
בנוסף, צינור קטן יהיה מחובר לכל שד כדי לנקז הפרשות ודם, והוא יוצא תוך יום-יומיים. את עשויה לחוש כאבים בימים הראשונים לאחר הניתוח– בעיקר בזמן סיבוב, תנועה, או בזמן שיעול. הכאבים לרוב משתפרים תוך שבוע. תוכלי להשתמש במשככי כאבים בהמלצת הרופא. יש צורך בקימה מוקדמת מהמיטה, ישיבה בכורסה והסתובבות בימים הראשונים לאחר הניתוח, כדי למנוע דלקות בוורידים. יתכן ויופיע כאב חד לפרקים למשך מס’ חודשים. צפויה ירידה בתחושתיות עור השד והפטמה למשך זמן מה לאחר הניתוח.
לרוב חוזרת התחושה, גם אם לא במלואה, אחרי מס’ חודשים. יכול גם להופיע אבדן תחושה תמידי. ניתן לחזור לפעילות סדירה תוך יום-יומיים, צפויה הרגשה טובה, אך אזור השדיים יכול לגרום כאב למשך מס’ שבועות. יש להימנע מהרמת משאות כבדים ופעילות גופנית מאומצת כחודש. יש להימנע מפעילות מינית במשך 10 ימים לפחות אחר הניתוח. חזרה לעבודה ולפעילות חברתית צפויה לאחר שבוע, או על פי הנחיות הרופא. כמות קטנה של נוזל הפרשה או דם יכולה לצאת מהפצע מספר ימים לאחר הניתוח, וכן יכול להופיע גלד על התפרים. בכל מקרה חריג של כאב, אודם, נפיחות או דימום יש ליידע את הרופא.
המראה מחדש
מרבית הנפיחות ושטפי הדם ייעלמו לאחר מס’ שבועות. השדיים יגיעו למצבם הסופי בצורתם החדשה בין 6 חדשים לשנה.
גם אז, צורתם עשויה להשתנות בתגובה למחזור הורמונאלי, עליה במשקל או הריון. הרופא יעשה כל מאמץ כדי שהצלקות הנוצרות תהיינה סמויות ככל האפשר. הן יכולות להישאר אדומות ופעילות במשך חודשים, ואז לדעוך בהדרגה עד פסים עדינים דקים וחיוורים.
